גלאוקומה - המדריך המלא
כל המידע הרפואי על אבחון מוקדם, סוגי המחלה, בדיקות חיוניות ושיטות הטיפול והניתוח המתקדמות ביותר
פרופ' ארי לשנו
רופא עיניים בכיר, מומחה גלאוקומה וקטרקט וראש תחום חדשנות ומחקר
פרופ' ארי לשנו הוא רופא בכיר בשירות הגלאוקומה, פרופ' חבר קליני לרפואת עיניים באוניברסיטת תל אביב ובוגר תוכנית תלפיות למצוינות ומנהיגות בשיבא. התמחה בהצטיינות במכון גולדשלגר והשלים תת-התמחות בגלאוקומה באוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק. חוקר פעיל עם 80+ פרסומים, שני פטנטים במכשור רפואי וזוכה פרסי מצוינות.
מהי גלאוקומה?
גלאוקומה היא כותרת של קבוצת מחלות עיניים כרוניות הגורמות לפגיעה וניוון של עצב הראייה וכתוצאה לירידה בתפקוד הראייתי. זהו אחד הגורמים המובילים בעולם לעיוורון והגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך. לפיכך גילוי מוקדם וטיפול מתאים הינם הכרחיים על מנת למנוע נזק ופגיעה באיכות החיים.
איור השוואתי: עין בריאה עם ניקוז תקין (משמאל) לעומת חסימת ניקוז, לחץ מוגבר ופגיעה בעצב הראייה בגלאוקומה (מימין).
כיצד מתפתחת גלאוקומה?
גלאוקומה נגרמת כתוצאה מנזק כרוני לסיבי העצב שיוצרים את עצב הראייה והתאים שמהם יוצאים הסיבים. מנגנון ההרס אינו ברור באופן מלא אך כנראה קשור לשילוב של לחץ מכני על הסיבים, הפרעה בזרימת הדם לשכבה זו של הרשתית ואולי אף תהליכים דלקתיים משניים. ברוב המקרים מדובר בשינויים איטיים שמתפתחים לאורך שנים והולכים ומחמירים עם הגיל.
"הגנב השקט של הראייה"
כאמור לעיל, לרוב הנזק שנגרם מהגלאוקומה מתפתח באופן הדרגתי ואיטי. באופן טבעי, המוח לומד לפצות על החסר שנוצר (במיוחד כאשר הנזק מתחיל רק בעין אחת), והחולים לא מרגישים את השינוי עד שלבים יחסית מאוחרים כשיש כבר נזק משמעותי. בנוסף במקרים רבים הנזק מתחיל באופן משמעותי יותר בהיקף של שדה הראייה באופן שפחות מורגש בתפקוד היום-יומי. לכן עד שהמטופלים מבחינים בשינויים בראייה, ייתכן שנזק משמעותי ובלתי הפיך כבר התרחש מה שהקנה לגלאוקומה את הכינוי 'הגנב השקט של הראייה'.
מי נמצא בסיכון?
לגלאוקומה גורמי סיכון מרובים כמו: היסטוריה משפחתית של גלאוקומה (בעיקר מדרגה ראשונה), מוצא, קוצר ראייה (מיופיה) או רוחק ראייה (היפראופיה) גבוה, עובי קרנית דק, שימוש כרוני בסטרואידים, היסטוריה של חבלה לעין, דלקת תוך עינית, ניתוחי עיניים בעבר, לחץ דם נמוך ועוד. נכון להיום, גורם הסיכון היחיד שניתן לטיפול הינו לחץ תוך-עיני וכל עיקר הטיפול מתמקד בהורדת הלחץ התוך עיני לרמות נמוכות שיאיטו ואף יעצרו את התקדמות המחלה. בדיקות עיניים סדירות הן קריטיות לגילוי מוקדם, במיוחד אם יש לכם גורם סיכון אחד או יותר.
תסמינים וסימני אזהרה
חשוב להדגיש שהיעדר תסמינים או תחושה של הפרעה בראייה לא שוללת גלאוקומה. כמו כן במרבית המקרים לא ניתן להרגיש לחץ תוך עיני מוגבר אפילו אם הוא מאוד גבוה. לפיכך חשוב מאוד לבצע מעקב שגרתי שמאפשר לעקוב אחר המחלה. התקף של גלאוקומה חריפה מסוג סגירת זווית היא מקרה חריג שבו חלה עלייה חדה בלחץ התוך עיני שיכולה להביא לכאב עיניים פתאומי, כאב ראש, בחילה, ראייה מטושטשת והילות סביב אורות, המהווה מצב חירום רפואי המחייב טיפול מיידי.
מדוע גילוי מוקדם חשוב?
נכון להיום לא קיים טיפול שיכול לתקן נזק שנגרם לעצב הראייה כתוצאה מגלאוקומה והנזק לראייה לא ניתן לשיקום. עם זאת, יש מגוון רחב של טיפולים שעוזרים להאיט את קצב התקדמות המחלה ואף לעצור אותה, כך שניתן לנהל את המחלה ביעילות במיוחד כשהיא מתגלה מוקדם. בדיקות עיניים מקיפות הכוללות מדידת לחץ תוך-עיני, הערכת עצב הראייה בעזרת הדמיה מסוג OCT ובדיקת שדה ראייה הן ההגנה הטובה ביותר מפני אובדן ראייה. פרופ' לשנו ממליץ על בדיקת סינון בסיסית החל מגיל 40, עם בדיקות תכופות יותר בהתאם לגורמי הסיכון. במקרים של היסטוריה משפחתית חזקה או הופעה בגיל צעיר יש גם מקום לשקול ביצוע בירור גנטי.
סוגי גלאוקומה
ישנם מספר סוגים של גלאוקומה, כל אחד עם מאפיינים ייחודיים וגישות טיפוליות שונות. הבנת הסוג הספציפי חיוני לניהול יעיל של המחלה.
הדמיית שדה ראייה: ראייה תקינה (משמאל) לעומת אובדן ראייה היקפי מתקדם (ראיית מנהרה) הנגרם מגלאוקומה (מימין).
גלאוקומה פתוחת זווית
הסוג הנפוץ ביותר, המהווה כ-90% מכלל המקרים. זווית הניקוז נשארת פתוחה, אך הטרבקולום הופך פחות יעיל עם הזמן. הלחץ עולה בהדרגה ואובדן הראייה מתרחש לאט לאורך שנים. בדרך כלל פוגע בשתי העיניים, אם כי לעיתים קרובות באופן לא שוויוני. הטיפול מתחיל בדרך כלל בטיפות עיניים ועשוי להתקדם לטיפול בלייזר או ניתוח.
גלאוקומה סגורת זווית
מתרחשת כאשר הקשתית בולטת קדימה וחוסמת פיזית את זווית הניקוז. יכולה להתפתח בהדרגה (כרונית) או בפתאומיות (חריפה). סגירת זווית חריפה היא מצב חירום רפואי הגורם לכאב עיניים חמור פתאומי, כאב ראש, בחילה וראייה מטושטשת. גורמי סיכון כוללים רוחק ראייה, עיניים קטנות ומוצא מזרח-אסיאתי. הטיפול כולל בדרך כלל אירידוטומיה בלייזר.
גלאוקומה בלחץ תקין
בצורה זו, נזק לעצב הראייה מתרחש למרות שהלחץ התוך-עיני נשאר בטווח הנורמלי הסטטיסטי (מתחת ל-21 מ"מ כספית). הדבר מצביע על כך שחלק מעצבי הראייה פגיעים יותר לנזקי לחץ, או שגורמים אחרים כמו זרימת דם לעצב הראייה ממלאים תפקיד. הטיפול שואף להוריד את הלחץ מתחת לקו הבסיס של המטופל.
גלאוקומה משנית ומולדת
גלאוקומה משנית נגרמת ממצבי עיניים אחרים, תרופות (במיוחד סטרואידים), פציעות או מחלות סיסטמיות. גלאוקומה פסאודואקספוליאטיבית וגלאוקומה פיגמנטרית הן תת-סוגים נפוצים. גלאוקומה מולדת קיימת מלידה עקב התפתחות לא תקינה של זווית הניקוז, ומתבטאת בדרך כלל בינקות בדמעות, רגישות לאור וקרניות עכורות.
בדיקות להערכה ואבחון גלאוקומה
אבחון וניטור של גלאוקומה מבוססים על שילוב של בדיקות קליניות ומכשירים מתקדמים. כל בדיקה מספקת מידע ייחודי על מצב העין, ויחד הן מאפשרות לרופא לקבל תמונה מלאה ומדויקת של המחלה ולהתאים את הטיפול באופן אישי.
בדיקת OCT
טומוגרפיה של קוהרנטיות אופטית (OCT) היא טכנולוגיית הדמיה לא פולשנית המשתמשת בגלי אור כדי לצלם תמונות חתך רוחב ברזולוציה גבוהה של הרשתית ועצב הראייה. זהו כלי חיוני באבחון ומעקב אחר גלאוקומה.
ה-OCT משתמש באור אינפרא-אדום קרוב ליצירת תמונות חתך מפורטות של שכבות הרשתית, בדומה לאופן שבו אולטרסאונד משתמש בגלי קול. הסריקה מהירה, ללא כאב וללא מגע (לוקחת מספר שניות בלבד לכל עין). הטכנולוגיה יכולה למדוד את עובי שכבת סיבי העצב הרשתיים (RNFL) ושכבת תאי הגנגליון בדיוק של מיקרומטרים.
בטיפול בגלאוקומה, ה-OCT משמש למדידת עובי שכבת סיבי העצב הרשתיים סביב ראש עצב הראייה ושכבת תאי הגנגליון במקולה. דלדול שכבות אלו מעיד על נזק מגלאוקומה, לעיתים קרובות לפני שהמטופל מבחין באובדן ראייה כלשהו. OCT יכול לגלות נזק מבני שנים לפני שחלים שינויים תפקודיים בבדיקות שדה ראייה.
סריקות OCT סדרתיות לאורך זמן מאפשרות לרופא לעקוב אחר התקדמות המחלה בדיוק. תוכנת OCT מודרנית כוללת כלי ניתוח התקדמות שיכולים לזהות שינויים קטנים בעובי סיבי העצב, ומסייעים לקבוע אם הטיפול שולט ביעילות במחלה. פרופ' לשנו משתמש בטכנולוגיית OCT המתקדמת ביותר לספק את ההדמיה המדויקת והמפורטת ביותר.
בדיקת OCT מהירה ונוחה. תשבו מול המכשיר ותסתכלו על נקודת אור מטרה בזמן שהסריקה מתבצעת. ברוב בדיקות ה-OCT אין צורך בטיפות או מגע עם העין. התהליך כולו אורך כ-5-10 דקות לשתי העיניים. התוצאות זמינות מיידית וייבחנו איתכם במהלך הביקור.
בדיקת שדה ראייה
מהי בדיקת שדה ראייה ממוחשב?
בדיקת שדה ראייה ממוחשב (Standard automated perimetry - SAP) הינה בדיקה שמודדת את סף הרגישות לאור של הרשתית בנקודות שונות. על ידי השוואה של התוצאות האישיות לנתונים של אנשים בריאים בני גיל הנבדק היא מאפשרת לזהות אזורים של ירידה חריגה ברגישות (סקוטומות).
הבדיקה מתבצעת בישיבה מול מכשיר דמוי חצי כדור ("כיפה"). עין אחת מכוסה, ובעין השנייה עליכם להביט בנקודת מטרה מרכזית. לאורך הבדיקה יופיעו הבהובי אור בדרגות עוצמה שונות ובמיקומים שונים בשדה הראייה. בכל פעם שאתם מבחינים באור – גם אם הוא חלש מאוד – עליכם ללחוץ על לחצן ידני בשביל לציין שהצלחתם לזהות את הגירוי.
רבים נוטים לחשוב שאם הם רואים היטב את האותיות הקטנות אצל האופטומטריסט (חדות ראייה), הרי שהראייה שלהם תקינה לחלוטין. למעשה, המציאות מורכבת יותר כיוון שהתפקוד הראייתי בנוי מהרבה מרכיבים מעבר לחדות הראייה כמו: ראיית צבעים, שדה ראייה, רגישות לניגודיות, ראייה מרחבית, ראיית תלת מימד ועוד. בשלבים המוקדמים של הגלאוקומה, הנזק התפקודי נוטה להיות ממוקד יחסית ויכול גם להתבטא באופן בולט יותר בהיקף של שדה הראייה באופן שלמעשה לא ישפיע בכלל על בדיקת חדות הראייה.
מנגנוני הפיצוי של המוח והעין הם הסיבה שקשה לנו להבחין בנזק בעצמנו. זוהי יכולת מדהימה ואכזרית בו-זמנית. המוח יודע "להשלים" את החסר על ידי שימוש באיזורים הבריאים בעין ובמידע שמגיע מהעין השנייה. בנוסף, בגלל שהנזק מתקדם באופן הדרגתי, המוח לומד כיצד לפצות על "חורים" בשדה הראייה באופן שפחות יפריע להתנהלות היום-יומית. למרות שהיכולת הזאת עוזרת במידה רבה להתמודד עם הנזק שנגרם, היא גם פוגעת ביכולת להתריע בפני המטופל שקיימת בעיה המצריכה התייחסות ולעיתים רבות מטופלים מתחילים "להרגיש" את הגלאוקומה רק כאשר יש כבר נזק משמעותי ובלתי הפיך.
קיימים מספר סוגי מכשירים שמבצעים בדיקת שדה ראייה ממוחשב ולכל מכשיר אפשר להגדיר מספר מבחנים שונים לפי גודל השדה, אסטרטגיית הבדיקה, גודל הגירוי ועוד. נכון להיום הבדיקה הנפוצה ביותר היא בדיקת שדה "24-2" הבוחנת את שדה הראייה המרכזי והבינוני. כיוון שהרזולוציה של בדיקה זו אינה תמיד גבוהה מספיק בשביל לזהות נזק מרכזי, לרוב יש לבצע במקביל או לסירוגין גם בדיקת "10-2" המתמקדת בעשר המעלות המרכזיות של שדה הראייה.
בהחלט. לצורך מעקב אמין בגלאוקומה, רצוי לבצע את הבדיקה על אותו סוג מכשיר ובאותם תנאים. שימוש במכשירים שונים או בגרסאות תוכנה שונות עלול לייצר "רעש" שיקשה על זיהוי שינויים קטנים לאורך זמן. כמו כן, ביצוע הבדיקה באותו המכשיר מאפשר לייצר גרף התקדמות שעוזר להעריך ולזהות שינויים לאורך זמן (Trend analysis).
זו אינה בדיקת "נכשל או עבר": אל תנסו "לנחש" איפה יופיע האור.
ריכוז ומנוחה: הבדיקה דורשת ריכוז. אם אתם חשים עייפות, ניתן לעצור לרגע למנוחה.
תיקון אופטי: הבדיקה מבוצעת עם עדשות לתיקון הראייה לקרוב (לפי הצורך), כדי להבטיח שהתוצאה משקפת את מצב עצב הראייה ולא בעיית תשבורת.
הבדיקה לכל עין לוקחת בדרך כלל מספר דקות. יחד עם ההכנה וההסברים, התהליך כולו אורך כ-20-30 דקות. יש לציין שאורך הבדיקה מושפע גם מסוג השדה והאסטרטגיה שבה השתמשו. בנוסף כאשר חוסר שיתוף פעולה עשוי להוביל להארכה של הבדיקה.
פענוח הבדיקה הוא משימה למומחה גלאוקומה. התדפיס כולל מדדים סטטיסטיים מורכבים (כמו MD ו-PSD) ומפות הסתברות. בדיקה תקינה היא כזו שבה הרגישות בכל הנקודות נמצאת בטווח הנורמה לגילכם, אך תמיד צריך להתייחס למידת היציבות בהשוואה לבדיקות העבר.
לחץ תוך עיני וטונומטריה
לחץ תוך-עיני (IOP) הוא לחץ הנוזל בתוך העין. זהו גורם מפתח בהתפתחות גלאוקומה ומטרת הטיפול העיקרית. הבנת הלחץ התוך-עיני חיונית לכל מטופל גלאוקומה.
לחץ תוך-עיני תקין נע בדרך כלל בין 10 ל-21 מ"מ כספית, אם כי מה ש'תקין' משתנה בין אנשים. חלק מהאנשים מפתחים נזק גלאוקומטי בלחצים מתחת ל-21 (גלאוקומה בלחץ תקין), בעוד אחרים סובלים לחצים מעל 21 ללא נזק (יתר לחץ תוך-עיני). מטרת הטיפול היא להגיע ל'לחץ מטרה' שמונע נזק נוסף לעצב הראייה עבור כל מטופל באופן אישי.
תקן הזהב למדידת לחץ תוך-עיני הוא טונומטריית שטחית של גולדמן, המתבצעת במהלך בדיקת מנורת-סדק עם טיפות הרדמה. טונומטריה ללא מגע (בדיקת 'פיכת האוויר') נפוצה גם לסינון. שיטות חדשות כוללות טונומטריית ריקושת (iCare), שאינה דורשת טיפות. הלחץ יכול להשתנות במהלך היום, ולכן הרופא עשוי להמליץ על מדידות בשעות שונות.
הלחץ התוך-עיני משתנה באופן טבעי במהלך היום, ובדרך כלל הוא הגבוה ביותר בשעות הבוקר המוקדמות. גורמים שעלולים להעלות את הלחץ כוללים תנוחות גוף מסוימות (שכיבה), לבוש צוואר הדוק, מאמץ (תמרון ואלסלבה), צריכת קפאין ותרופות מסוימות (סטרואידים). עובי הקרנית גם משפיע על קריאות הלחץ, כאשר קרניות עבות יותר עלולות להעריך יתר את הלחץ, בעוד קרניות דקות יותר עלולות להעריך חסר.
המטרה העיקרית של טיפול בגלאוקומה היא להוריד את הלחץ לרמה שמונעת נזק נוסף לעצב הראייה. מחקרים הראו שהפחתת הלחץ ב-20-30% מקו הבסיס מפחיתה משמעותית את הסיכון להתקדמות. אפשרויות הטיפול כוללות טיפות עיניים, טיפול בלייזר וניתוח. פרופ' לשנו יקבע את לחץ המטרה שלכם על בסיס סוג הגלאוקומה, חומרת הנזק ועוד.
עובי קרנית (פכימטריה)
מהי הקרנית?
הקרנית היא החלון השקוף בקדמת העין. תפקידה המרכזי הוא לשבור את קרני האור הנכנסות לעין ולרכז אותן על הרשתית, ובמקביל היא משמשת כשכבת הגנה חיצונית. בדיוק כפי שאנשים נבדלים זה מזה בגובהם או בצבע עיניהם, כך קיימת שונות טבעית בעובי הקרנית בין אדם לאדם.
כיצד עובי הקרנית קשורים לגלאוקומה וללחץ התוך עיני?
הערכת לחץ תוך-עיני (Intraocular pressure - IOP) מתבססת במידה רבה על הפעלת כוח פיזי עדין על פני הקרנית (מכניקה פיזיולוגית) והמכשירים מכוילים לפי עובי הקרנית הממוצע. כאשר הקרנית דקה יותר מהממוצע, מכשירי המדידה עלולים להראות לחץ נמוך ממה שהוא באמת. לעומת זאת כאשר הקרנית עבה יותר מהממוצע מכשיר המדידה עלול להראות לחץ גבוה באופן מלאכותי מהלחץ האמיתי בתוך העין.
נכון להיום לא קיימת נוסחת כיול מדויק לתקון של מדידת הלחץ לפי עובי הקרנית. עם זאת, בכל מדידה של הלחץ התוך עיני יש להתחשב בעובי הקרנית בכדי להעריך באופן מדויק יותר את מצב העין.
מעבר להשפעה על המדידה הטכנית, מחקרים רפואיים רחבי היקף הוכיחו כי עובי קרנית דק מהווה גורם סיכון בפני עצמו להתפתחות והתקדמות של גלאוקומה, ללא קשר לרמת הלחץ שנמדדה. לעומת זאת קרנית עבה מהווה גורם מגן מפני התפתחות של גלאוקומה. לכן, ידיעת עובי הקרנית חיונית לבניית פרופיל הסיכון המלא של המטופל.
לרוב עובי הקרנית לא משתנה באופן משמעותי לאחר ההתבגרות. עם זאת, ניתוחים עיניים ובעיקר ניתוחי לייזר להסרת משקפיים יכולים להשפיע על מבנה הקרנית. ניתוחים אלו פועלים על ידי שיוף ודיקוק של הקרנית. מטופל שעבר ניתוח לייזר להסרת משקפיים בעבר יהיה בעל קרנית דקה יותר, דבר המחייב התייחסות מיוחדת בעת הערכת הלחץ התוך-עיני שנים לאחר מכן. גם מחלות עיניים שונות עשויות לגרום להידקקות (קרטוקונוס) או עיבוי של הקרנית (בצקת קרנית) ולכן חשוב מאוד להעריך את ההיסטוריה באופן יסודי.
עובי הקרנית נמדד באופן בלתי פולשני ואינו כרוך בכאבים או אי-נוחות. קיימים מגוון רחב של מכשירים שמשמשים לצורך הערכה של עובי הקרנית. המדידה יכולה לעשות על ידי מספר טכנולוגיות אפשריות:
- פכימטריה אולטרסונית (Ultrasound): שימוש בגלי קול להערכה נקודתית ומדויקת מאוד של עובי הקרנית.
- פכימטריה אופטית: שימוש בקרני אור לצורך מיפוי ללא מגע של עובי הקרנית ברזולוציה מיקרוסקופית.
בדיקות אבחון נוספות
גוניוסקופיה
בדיקת גוניוסקופיה מאפשרת לרופא להסתכל ישירות על זווית הניקוז של העין, המבנה שדרכו מתנקז הנוזל התוך-עיני. הבדיקה מתבצעת בעזרת עדשה מיוחדת המונחת על העין. היא חיונית לסיווג סוג הגלאוקומה (פתוחת זווית לעומת סגורת זווית), לזיהוי ממצאים פתולוגיים בזווית ולתכנון הטיפול. הבדיקה מהירה ובדרך כלל אינה גורמת לאי-נוחות משמעותית.
צילום צבע קרקעית (Fundus Photography)
צילום צבע של קרקעית העין מתעד את מראה עצב הראייה באופן אובייקטיבי. הצילום מאפשר לרופא להשוות את מצב העצב לאורך זמן ולזהות שינויים הדרגתיים. ממצאים חשובים כוללים את גודל יחס הגביע-לדיסק, נוכחות שטפי דם קטנים, דלדול רקמת העצב ותמונת כלי הדם. הצילום משלים את בדיקת ה-OCT ומאפשר הערכה ויזואלית ישירה.
בדיקה במנורת סדק (Slit Lamp)
מנורת הסדק היא מיקרוסקופ מיוחד המאפשר לרופא לבדוק את כל מבני העין בהגדלה. בהקשר לגלאוקומה, הבדיקה מאפשרת הערכה של התא הקדמי, עומק התא, מצב הקשתית, העדשה והזווית. בשילוב עם עדשות מיוחדות ניתן גם לבחון את עצב הראייה ואת הרשתית. זוהי בדיקת הבסיס של כל ביקור עיניים ומספקת מידע קריטי לאבחון ומעקב.
ביומטריה
ביומטריה היא מדידה מדויקת של מבני העין, כולל אורך העין, עומק התא הקדמי ועובי העדשה. בהקשר לגלאוקומה, מדידות אלו חשובות לזיהוי עיניים קצרות הנמצאות בסיכון לגלאוקומה מסוג סגירת זווית. הביומטריה גם חיונית לתכנון ניתוח קטרקט בחולי גלאוקומה, שבו בחירת העדשה המתאימה יכולה להשפיע על הלחץ התוך-עיני.
בירור גנטי
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנת הגורמים הגנטיים לגלאוקומה. בירור גנטי מומלץ במיוחד במקרים של היסטוריה משפחתית חזקה, הופעת גלאוקומה בגיל צעיר, או צורות גלאוקומה ייחודיות. זיהוי מוטציות גנטיות ספציפיות (כגון MYOC, OPTN ועוד) יכול לסייע באבחון מוקדם של בני משפחה בסיכון ולעיתים גם להשפיע על בחירת הטיפול. פרופ' לשנו משלב בירור גנטי כחלק מהערכה מקיפה כאשר הדבר רלוונטי.
דרכי טיפול וניתוחי גלאוקומה
הורדת הלחץ התוך-עיני היא אבן הפינה של ניהול גלאוקומה. מספר גישות טיפוליות זמינות, והאסטרטגיה הטובה ביותר מותאמת לצרכים הספציפיים של כל מטופל ומאפייני המחלה.
תרשים טיפול בלייזר SLT לגלאוקומה
- עדשת גוניו (Goniolens): העדשה המונחת על הקרנית ומכוונת את קרן הלייזר.
- קרן לייזר (Laser Beam): קרן ירוקה ממוקדת הפוגעת במטרות זעירות בזווית הניקוז.
- זווית הניקוז (Drainage Angle): הטרבקולום (TM) - האזור המסנן את הנוזל התוך-עיני.
טיפול בלייזר SLT: קרן לייזר ממוקדת בזווית הניקוז של העין (הטרבקולום) לשיפור זרימת הנוזל והורדת הלחץ.
טיפול תרופתי (טיפות עיניים)
טיפות עיניים הן הטיפול הראשוני הנפוץ ביותר לגלאוקומה. שימוש נכון והקפדה על משטר הטיפות חיוניים לשליטה יעילה בלחץ ולמניעת אובדן ראייה.
סוגי טיפות עיניים לגלאוקומה
אנלוגים של פרוסטגלנדין (לטנופרוסט, טרבופרוסט, טפלופרוסט) הם הטיפות הנרשמות ביותר כקו ראשון (בשימוש פעם ביום לפני השינה, הן מגבירות ניקוז נוזלים ויכולות להוריד לחץ ב-25-35%). חוסמי בטא (טימולול) מפחיתים ייצור נוזלים ומשמשים פעם או פעמיים ביום. אגוניסטים של אלפא (בירימונידין) ומעכבי אנהידרז פחמתי (דורזולמיד, ברינזולמיד) מספקים הפחתת לחץ נוספת.
טיפות משולבות
כאשר נדרשות מספר תרופות, טיפות משולבות המכילות שני מרכיבים פעילים בבקבוק אחד יכולות לפשט את המשטר. שילובים נפוצים כוללים טימולול-דורזולמיד, טימולול-בירימונידין וטימולול-לטנופרוסט. שימוש בטיפות משולבות מפחית את מספר הבקבוקים וההטפות היומיות, משפר היענות ומפחית חשיפה לחומרים משמרים.
טכניקת הטפה נכונה
טכניקה נכונה מבטיחה שהתרופה מגיעה לעין ביעילות. הטו את הראש לאחור, משכו את העפעף התחתון ליצירת כיס, והטיפו טיפה אחת. עצמו את העין בעדינות (אל תלחצו) ולחצו על הפינה הפנימית של העין (חסימת פונקטום) למשך 1-2 דקות. זה מפחית ספיגה סיסטמית וממזער תופעות לוואי. המתינו לפחות 5 דקות בין טיפות שונות.
טיפול בלייזר (SLT ,LPI)
טיפולי לייזר מציעים אפשרויות יעילות ומינימלית פולשניות לניהול גלאוקומה. הליכים אלו יכולים להפחית תלות בטיפות עיניים ומתבצעים בסביבה מרפאתית עם זמן התאוששות מינימלי.
טרבקולופלסטיקה סלקטיבית בלייזר (SLT)
SLT הוא הליך הלייזר הנפוץ ביותר לגלאוקומה. הוא משתמש בפולסים קצרים של אור לייזר באנרגיה נמוכה לגירוי הטרבקולום ושיפור הניקוז הטבעי. שיעורי ההצלחה נעים בין 70-80%, עם הפחתת לחץ של 20-30%. ההליך אורך כ-5 דקות, כמעט ללא כאב, וניתן לחזור עליו אם ההשפעה פוחתת. מחקרים עדכניים (LiGHT) תומכים ב-SLT כטיפול ראשוני יעיל.
אירידוטומיה היקפית בלייזר (LPI)
LPI הוא הטיפול העיקרי לגלאוקומה מסוג זווית צרה וסגורת זווית. נוצר חור קטן בקשתית ההיקפית באמצעות לייזר YAG, המאפשר לנוזל לזרום בחופשיות בין התאים הקדמי והאחורי. הדבר מקל על חסימה ופותח את זווית הניקוז. ההליך מהיר, מתבצע במרפאה, ומשמש הן כטיפול והן כאמצעי מניעה לעין הנגדית.
ציקלופוטוקואגולציה
הליך לייזר זה מכוון לגוף הצילרי, הרקמה המייצרת את הנוזל התוך-עיני, להפחתת ייצור נוזלים והורדת לחץ. ציקלופוטוקואגולציה טרנס-סקלרלית (TCP) ואנדוציקלופוטוקואגולציה (ECP) הן אפשרויות זמינות. ציקלופוטוקואגולציה מיקרופולס היא גישה חדשה ועדינה יותר עם פחות תופעות לוואי. הליכים אלו שמורים בדרך כלל למקרים מתקדמים או עמידים.
ניתוחי גלאוקומה (MIGS וניתוחים מסורתיים)
כאשר תרופות וטיפולי לייזר אינם מספיקים לשליטה בלחץ התוך-עיני, ייתכן שתידרש התערבות כירורגית. ניתוחי גלאוקומה מודרניים מציעים מגוון אפשרויות מהליכים זעיר-פולשניים ועד ניתוח סינון מסורתי.
ניתוח גלאוקומה זעיר-פולשני (MIGS)
MIGS מייצג שינוי פרדיגמה בניתוחי גלאוקומה, ומציע חלופות בטוחות יותר עם התאוששות מהירה. הליכים אלו כוללים סטנטים מיקרו-עוקפי טרבקולום (iStent), הליכי תעלת שלם (קנלופלסטי, OMNI), והתקני ניקוז תת-לחמתיים (Xen). MIGS מתאימים במיוחד לגלאוקומה קלה עד בינונית וניתנים לשילוב עם ניתוח קטרקט. לפרופ' לשנו ניסיון נרחב במגוון הליכי MIGS.
טרבקולקטומיה
טרבקולקטומיה נשארת תקן הזהב של ניתוח סינון גלאוקומה להפחתת לחץ משמעותית. נוצר דש קטן בסקלרה המאפשר יציאה מבוקרת של נוזל מהעין לתוך בועית סינון מתחת ללחמית. עם ניהול נכון כולל אנטי-מטבוליטים (מיטומיצין C), טרבקולקטומיה יכולה להשיג שליטה מצוינת בלחץ לטווח ארוך. פרופ' לשנו הוכשר בטכניקות טרבקולקטומיה מתקדמות באוניברסיטת קולומביה.
התקני ניקוז לגלאוקומה
ניתוחי שתלי צינורית (שסתום אחמד, שתל בירוולדט) כוללים הנחת צינורית קטנה בעין המחוברת לצלחת על פני השטח החיצוניים של העין. הנוזל מתנקז דרך הצינורית לצלחת, שם הוא נספג על ידי הרקמות הסובבות. התקנים אלו יעילים במיוחד למקרים מורכבים או עמידים, גלאוקומה ניאו-וסקולרית, ועיניים עם ניתוח סינון כושל קודם.
התאוששות ומעקב
זמן ההתאוששות מניתוח גלאוקומה משתנה לפי סוג ההליך. הליכי MIGS מאפשרים בדרך כלל חזרה לפעילות רגילה תוך ימים. טרבקולקטומיה וניתוחי שתלי צינורית דורשים ניהול לאחר ניתוח זהיר יותר על פני מספר שבועות, כולל ביקורי מעקב תכופים ותרופות. פרופ' לשנו ילווה אתכם בכל שלב בתהליך ההחלמה.